ספר התניא

תניא - פרק יד' חלק א'

תניא - פרק יד' חלק ב'

תניא - פרק יד' חלק ג'

תניא - פרק טו' חלק א'

תניא - פרק טו' חלק ב'

תניא - פרק טו' חלק ג'

תניא - פרק טז' חלק א'

תניא - פרק טז' חלק ב'

תניא - פרק טז' חלק ג'

תניא - פרק טז' חלק ד'

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק יד' חלק א' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וְהִנֵּה מִדַּת הַבֵּינוֹנִי הִיא מִדַּת כָּל אָדָם, וְאַחֲרֶיהָ כָּל אָדָם יִמְשֹׁךְ, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת בֵּינוֹנִי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. כִּי הַבֵּינוֹנִי אֵינוֹ מוֹאֵס בָּרַע, שֶׁזֶּהוּ דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, וְלֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת. אֶלָּא סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב, דְּהַיְנוּ בְּפֹעַל מַמָּשׁ בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, שֶׁבָּהֶם הַבְּחִירָה וְהַיְּכֹלֶת, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה לְכָל אָדָם לַעֲשֹוֹת וּלְדַבֵּר וְלַחֲשֹׁב גַּם מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד תַּאֲוַת לִבּוֹ וְהֶפְכָּהּ מַמָּשׁ. כִּי גַּם בְּשָׁעָה שֶׁהַלֵּב חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֵיזוֹ תַּאֲוָה גַּשְׁמִיִּית בְּהֶתֵּר אוֹ בְּאִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר וּלְהָסִיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה לְגַמְרֵי, בְּאָמְרוֹ לְלִבּוֹ: אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת רָשָׁע אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כִּי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת מֻבְדָּל וְנִפְרָד חַס וְשָׁלוֹם מֵה' אֶחָד בְּשׁוּם אֹפֶן, כְּדִכְתִיב: "עֲוֹנֹתֵיכֶם... מַבְדִּילִים" וגו'. רַק אֲנִי רוֹצֶה לְדָבְקָה בּוֹ נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁמָתִי, בְּהִתְלַבְּשָׁן בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשָׁיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם מַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה בַּה' וְתוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו מֵאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת שֶׁבְּלִבִּי לַה', כְּמוֹ בְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ אוֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. וַאֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים יָכוֹל לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת ה', וְלֹא נוֹפֵל אָנֹכִי מִמֶּנּוּ בְּוַדַּאי. אֶלָּא שֶׁנִּכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁבַּעֲבֵרָה זוֹ עוֹדֶנּוּ בְּיַהֲדוּתוֹ וְאֵין נִשְׁמָתוֹ מֻבְדֶּלֶת מֵאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְגַם שׁוֹכֵח אַהֲבָתוֹ לַה' הַמְּסֻתֶּרֶת בְּלִבּוֹ. אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת שׁוֹטֶה כָּמֹהוּ לִכְפֹּר הָאֱמֶת.

 

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק יד' חלק ב' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּדָבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּהֵא הָרַע מָאוּס מַמָּשׁ בַּלֵּב וְשָׂנאוּי בְּתַכְלִית שִׂנְאָה, הִנֵּה זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֶלָּא עַל יְדֵי גֹּדֶל וְתֹקֶף הָאַהֲבָה לַה' בִּבְחִינַת אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים לְהִתְעַנֵּג עַל ה', מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַזַ"ל: "עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְּחַיֶּיךָ" כו'. וְאֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, כִּי זֶהוּ כְּעֵין קִבּוּל שָׂכָר, וּכְדִכְתִיב: "עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם" וגו', כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. 

וְלָכֵן אָמַר אִיּוֹב: "בָּרָאתָ צַדִּיקִים" כו', וְכִדְאִיתָא בְּתִיקוּנִים, שֶׁיֵּשׁ בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה מִינֵי מַדְרֵגוֹת וּבְחִינוֹת: חֲסִידִים, גִּבּוֹרִים הַמִּתְגַּבְּרִים עַל יִצְרָם, מָארֵי תּוֹרָה נְבִיאִים כו', צַדִּיקִים כו' עַיֵּן שָׁם.

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק יד' חלק ג' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

 

וּבָזֶה יוּבָן כֶּפֶל לְשׁוֹן הַשְּׁבוּעָה, "תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע". דְּלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ "תְּהִי צַדִּיק", לָמָּה צְרִיכִים לְהַשְׁבִּיעוֹ עוֹד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָשָׁע? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵין כָּל אָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת צַדִּיק, וְאֵין לָאָדָם מִשְׁפַּט הַבְּחִירָה בָּזֶה כָּל כָּךְ, לְהִתְעַנֵּג עַל ה' בֶּאֱמֶת וְשֶׁיִּהְיֶה הָרַע מָאוּס מַמָּשׁ בֶּאֱמֶת. וְלָכֵן מַשְׁבִּיעִים שֵׁנִית: אַל תְּהִי רָשָׁע עַל כָּל פָּנִים, שֶׁבָּזֶה מִשְׁפַּט הַבְּחִירָה וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה לְכָל אָדָם לִמְשֹׁל בְּרוּחַ תַּאֲוָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ וְלִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָשָׁע אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת כָּל יָמָיו, בֵּין בִּבְחִינַת סוּר מֵרַע בֵּין בִּבְחִינַת וַעֲשֵׂה טוֹב. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁכְּנֶגֶד כֻּלָּן. 

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִקְבֹּעַ לוֹ עִתִּים גַּם כֵּן לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ לִהְיוֹת מוֹאֵס בָּרַע, כְּגוֹן בַּעֲצַת חֲכָמֵינוּ ז"ל: אִשָּׁה חֵמֶת מְלֵאָה צוֹאָה כו', וּכְהַאי גַּוְנָא. וְכֵן כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים וּמַעֲדַנִּים נַעֲשִׂים כָּךְ חֵמֶת מָלֵא כו'. וְכֵן כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֶחָכָם רוֹאֶה הַנּוֹלָד מֵהֶן, שֶׁסּוֹפָן לִרְקֹב וְלִהְיוֹת רִמָּה וְאַשְׁפָּה. וְהַהֵפֶךְ, לְהִתְעַנֵּג וְלִשְׂמֹחַ בַּה' עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא כְּפִי יְכָלְתּוֹ, אַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּי אִם בְּדִמְיוֹנוֹת, אַף עַל פִּי כֵן הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִים "תְּהִי צַדִּיק", וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו. וְעוֹד, שֶׁהַהֶרְגֵּל עַל כָּל דָּבָר שִׁלְטוֹן, וְנַעֲשֶׂה טֶבַע שֵׁנִי. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל לְמַאֵס אֶת הָרַע, יִהְיֶה נִמְאָס קְצָת בֶּאֱמֶת. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ בַּה' עַל יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת ה', הֲרֵי בְּאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעֲרוּתָא דִּלְעֵלָּא, וְכוּלֵי הַאי וְאוּלַי יֵעָרֶה עָלָיו רוּחַ מִמָּרוֹם, וְיִזְכֶּה לִבְחִינַת רוּחַ מִשֹּׁרֶשׁ אֵיזֶה צַדִּיק שֶׁתִּתְעַבֵּר בּוֹ לַעֲבֹד ה' בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּית, כְּדִכְתִיב: "שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה", וְתִתְקַיֵּם בּוֹ בֶּאֱמֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִים, "תְּהִי צַדִּיק".

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק טו' חלק א' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וּבָזֶה יוּבָן מַה שֶּׁכָּתוּב: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ". שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין עוֹבֵד אֱלֹהִים לְצַדִּיק הוּא, שֶׁ"עוֹבֵד" הוּא לְשׁוֹן הֹוֶה, שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא הַמִּלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר הָרַע לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וּלְגָרְשׁוֹ מֵהָעִיר קְטַנָּה, שֶׁלֹּא יִתְלַבֵּשׁ בְּאֵבְרֵי הַגּוּף, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת עֲבוֹדָה וְעָמָל גָּדוֹל לְהִלָּחֵם בּוֹ תָּמִיד, וְהַיְנוּ הַבֵּינוֹנִי. אֲבָל הַצַּדִּיק נִקְרָא "עֶבֶד ה'" בְּשֵׁם הַתֹּאַר, כְּמוֹ שֵׁם "חָכָם" אוֹ "מֶלֶךְ", שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה חָכָם אוֹ מֶלֶךְ; כָּךְ זֶה, כְּבָר עָבַד וְגָמַר לְגַמְרֵי עֲבוֹדַת הַמִּלְחָמָה עִם הָרַע, עַד כִּי וַיְּגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלֶךְ לוֹ, וְלִבּוֹ חָלָל בְּקִרְבּוֹ.

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק טו' חלק ב' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

 

וּבַבֵּינוֹנִי יֵשׁ גַּם כֵּן שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת: עוֹבֵד אֱלֹהִים, וַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ רָשָׁע, כִּי לֹא עָבַר מִיָּמָיו שׁוּם עֲבֵרָה קַלָּה, וְגַם קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמָן, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְלֹא פָּסֵיק פֻּמֵהּ מִגִּירְסָא. אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם מִלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר, לְנַצְּחוֹ עַל יְדֵי אוֹר ה' הַמֵּאִיר עַל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ, הַשַּׁלִּיט עַל הַלֵּב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. מִפְּנֵי שֶׁאֵין יִצְרוֹ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ כְּלָל לְבַטְּלוֹ מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לִלְחֹם עִמּוֹ כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁהוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּטִבְעוֹ מִתּוֹלַדְתּוֹ עַל יְדֵי תִּגְבֹּרֶת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה. וְכֵן אֵין לוֹ מִלְחָמָה מִתַּאֲוַת נָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻנָּן בְּטִבְעוֹ, וְכֵן בִּשְׁאָר תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְחֻסַּר הֶרְגֵּשׁ הֲנָאָה בְּטִבְעוֹ. וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן כָּל כָּךְ בִּגְדֻלַּת ה', לְהוֹלִיד מִבִּינָתוֹ רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' בְּמֹחוֹ, לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְאַהֲבַת ה' בְּלִבּוֹ, לְדָבְקָה בּוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. אֶלָּא דַּי לוֹ בְּאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת אֲשֶׁר בְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ. וְלָכֵן אֵינוֹ נִקְרָא 'עוֹבֵד' כְּלָל, כִּי אַהֲבָה זוֹ הַמְּסֻתֶּרֶת אֵינָהּ פְּעֻלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ כְּלָל, אֶלָּא הִיא יְרֻשָּׁתֵנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן. 

וְכֵן אַף מִי שֶׁאֵינוֹ מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּטִבְעוֹ, רַק שֶׁהִרְגִּיל עַצְמוֹ לִלְמֹד בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה, וְנַעֲשָׂה הַהֶרְגֵּל לוֹ טֶבַע שֵׁנִי, דַּי לוֹ בְּאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת זוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹצֶה לִלְמֹד יוֹתֵר מֵרְגִילוּתוֹ.

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק טו' חלק ג' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וּבָזֶה יוּבָן מַה שֶּׁכָּתוּב בִּגְמָרָא, דְּ"עוֹבֵד אֱלֹהִים" הַיְנוּ מִי שֶׁשּׁוֹנֶה פִּרְקוּ מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד, וְ"לֹא עֲבָדוֹ" הַיְינוּ מִי שֶׁשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְבַד. וְהַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁבִּימֵיהֶם הָיָה הָרְגִילוּת לִשְׁנוֹת כָּל פֶּרֶק מֵאָה פְּעָמִים, כִּדְאִיתָא הָתָם בִּגְמָרָא מָשָׁל מִשּׁוּק שֶׁל חַמָּרִים, שֶׁנִּשְׂכָּרִים לְעֶשֶׂר פְּרָסֵי בְּזוּזָא וּלְאַחַד עָשָׂר פְּרָסֵי בִּתְרֵי זוּזֵי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹתֵר מֵרְגִילוּתָם. 

וְלָכֵן זֹאת הַפַּעַם הַמֵּאָה וְאַחַת הַיְּתֵרָה עַל הָרְגִילוּת שֶׁהֻרְגַּל מִנְּעוּרָיו שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן, וְעוֹלָה עַל גַּבֵּיהֶן בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז לִהְיוֹת נִקְרָא עוֹבֵד אֱלֹהִים. מִפְּנֵי שֶׁכְּדֵי לְשַׁנּוֹת טֶבַע הָרְגִילוּת, צָרִיךְ לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה לַה', עַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה' בְּמֹחוֹ לִשְׁלֹט עַל הַטֶּבַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי הַמָּלֵא דַּם הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהַקְּלִפָּה, שֶׁמִמֶּנָּה הוּא הַטֶּבַע. וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה תַּמָּה לַבֵּינוֹנִי. אוֹ לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה הַמְּסֻתֶּרֶת שֶׁבְּלִבּוֹ לִמְשֹׁל עַל יָדָהּ עַל הַטֶּבַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, שֶׁזּוֹ נִקְרָא גַּם כֵּן עֲבוֹדָה, לְהִלָּחֵם עִם הַטֶּבַע וְהַיֵּצֶר עַל יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר הָאַהֲבָה הַמְּסֻתֶּרֶת בְּלִבּוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֵין לוֹ מִלְחָמָה כְּלָל, אֵין אַהֲבָה זוֹ מִצַּד עַצְמָהּ נִקְרֵאת עֲבוֹדָתוֹ כְּלָל

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק טז' חלק א' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה' לַבֵּינוֹנִים: הָעִקָּר הוּא לִמְשֹׁל וְלִשְׁלֹט עַל הַטֶּבַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, עַל יְדֵי אוֹר ה' הַמֵּאִיר לַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ, וְלִשְׁלֹט עַל הַלֵּב, כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּמֹחוֹ בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. לְהוֹלִיד מִבִּינָתוֹ רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' בְּמֹחוֹ, לִהְיוֹת סוּר מֵרָע דְּאוֹרָיְתָא וּדְרַבָּנָן, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר קַל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם; וְאַהֲבַת ה' בְּלִבּוֹ בֶּחָלָל הַיְמָנִי, בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה, לְדָבְקָה בּוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת דְּאוֹרָיְתָא וּדְרַבָּנָן, וְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁכְּנֶגֶד כֻּלָּן. 

וְיֶתֶר עַל כֵּן, צָרִיךְ לֵידַע כְּלָל גָּדוֹל בָּעֲבוֹדָה לַבֵּינוֹנִים, שֶׁגַּם אִם אֵין יַד שִׂכְלוֹ מַשֶּׂגֶת לְהוֹלִיד אַהֲבַת ה' בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בּוֹעֵר כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְחָפֵץ בַּחֲפִיצָה וַחֲשִׁיקָה וּתְשׁוּקָה מֻרְגֶּשֶׁת בַּלֵּב לְדָבְקָה בּוֹ, רַק הָאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת בְּמֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ, ([הגהה: וְהַסִּבָּה לָזֶה הִיא מִפְּנֵי הֱיוֹת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ וְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלּוֹ מִבְּחִינַת עִבּוּר וְהֶעְלֵם תּוֹךְ הַתְּבוּנָה וְלֹא מִבְּחִינַת לֵדָה וְהִתְגַּלּוּת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵ"ן])

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק טז' חלק ב' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

דְּהַיְינוּ שֶׁהַלֵּב מֵבִין בְּרוּחַ חָכְמָה וּבִינָה שֶׁבְּמֹחוֹ גְּדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, דְּכֹלָּא קַמֵּהּ כְּלָא חָשִׁיב מַמָּשׁ, אֲשֶׁר עַל כֵּן יָאֲתָה לוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּכְלֶה אֵלָיו נֶפֶשׁ כָּל חַי לִדָּבֵק וּלְהִכָּלֵל בְּאוֹרוֹ. וְגַם נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ כָּךְ יָאֲתָה לָהֶן, לִהְיוֹת כָּלוֹת אֵלָיו בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה, לָצֵאת מִנַּרְתֵּקָן, הוּא הַגּוּף, לְדָבְקָה בּוֹ. רַק שֶׁבְּעַל כָּרְחָן חָיוֹת הֵנָּה בְּתוֹךְ הַגּוּף וּצְרוּרוֹת בּוֹ כְּאַלְמְנוּת חַיּוּת. וְלֵית מַחֲשָׁבָה דִּלְהוֹן תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי אִם כַּאֲשֶׁר תְּפִיסָא וּמִתְלַבֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹתֶיהָ, כִּמְשַׁל הַמְּחַבֵּק אֶת הַמֶּלֶךְ הַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְאִי לָזֹאת יָאֲתָה לָהֶן לְחַבְּקוֹ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וּמְאֹד, דְּהַיְנוּ קִיּוּם הַתַּרְיָ"ג מִצְוֹת בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר וּבְמַחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא הַשָּׂגַת וִידִיעַת הַתּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. 

הִנֵּה כְּשֶׁמַּעֲמִיק בְּעִנְיָן זֶה בְּתַעֲלֻמּוֹת תְּבֻנּוֹת לִבּוֹ וּמֹחוֹ, וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִין, שֶׁמְּקַיֵּם כֵּן בְּפִיו כְּפִי אֲשֶׁר נִגְמַר בִּתְבֻנַּת לִבּוֹ וּמֹחוֹ. דְּהַיְינוּ לִהְיוֹת בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וְיֶהְגֶּה בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּפִיו, וְכֵן הַיָּדַיִם וּשְׁאָר אֵבָרִים מְקַיְּמִים הַמִּצְוֹת כְּפִי מַה שֶׁנִּגְמַר בִּתְבֻנַּת לִבּוֹ וּמֹחוֹ. הֲרֵי תְּבֻנָּה זוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת בְּמַעֲשֵׂה דִּבּוּר וּמַחֲשֶׁבֶת הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ, לִהְיוֹת לָהֶם בְּחִינַת מוֹחִין וְחִיּוּת וְגַדְפִין לְפָרְחָא לְעֵלָּא, כְּאִלּוּ עָסַק בָּהֶם בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מַמָּשׁ אֲשֶׁר בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ [בַּחֲפִיצָה וַחֲשִׁיקָה וּתְשׁוּקָה מֻרְגֶּשֶׁת בְּלִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה לַה' מִפְּנֵי רִשְׁפֵּי אֵשׁ אַהֲבָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל], הוֹאִיל וּתְבוּנָה זוֹ שֶׁבְּמֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ הִיא הַמְּבִיאַתּוּ לַעֲסֹק בָּהֶם, וְלוּלֵי שֶׁהָיָה מִתְבּוֹנֵן בִּתְבוּנָה זוֹ לֹא הָיָה עוֹסֵק בָּהֶם כְּלָל, אֶלָּא בְּצָרְכֵי גּוּפוֹ לְבַד. [וְגַם אִם הוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּטִבְעוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אוֹהֵב אֶת גּוּפוֹ יוֹתֵר בְּטִבְעוֹ].

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק טז' חלק ג' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וְזֶה רָמְזוּ רַזַ"ל בְּאָמְרָם: "מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה", וַהֲוָה לֵהּ לְמֵימַר: 'מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ'. אֶלָּא הָעִנְיָן, כִּי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁבְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, הֵם הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת לְהַחֲיוֹתָם לְפָרְחָא לְעֵלָּא, כִּי הַלֵּב הוּא גַּם כֵּן חָמְרִי, כִּשְׁאָר אֵבָרִים שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה. אֶלָּא שֶׁהוּא פְּנִימִי וְחִיּוּת לָהֶם, וְלָכֵן יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, לִהְיוֹת לָהֶם גַּדְפִּין לְהַעֲלוֹתָם. אַךְ הַדְּחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁבִּתְבֻנּוֹת מֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, גָּבְהוּ דְּרָכֵיהֶם לְמַעְלָה מַעְלָה מִבְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, לִהְיוֹת לָהֶם בְּחִינַת מוֹחִין וְחִיּוּת לְהַעֲלוֹתָן לְפָרְחָא לְעֵלָּא, אִם לֹא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָן וּמְחַבְּרָן לִבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה. וְהֵן נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם "מַחֲשָׁבָה טוֹבָה", כִּי אֵינָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ מַמָּשׁ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, כִּי אִם בִּתְבֻנַּת מֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. ([הגהה: וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר וְעֵץ חַיִּים, דִּתְבֻנָּה אוֹתִיּוֹת בֵּ"ן וּבַ"ת, שֶׁהֵן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, וְלִפְעָמִים הַתְּבֻנָּה יוֹרֶדֶת לִהְיוֹת מוֹחִין בְּנֻקְבָּא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין]).

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק טז' חלק ד' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

אַךְ צֵרוּף זֶה מְצָרֵף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה, הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, עַד עוֹלָם הַבְּרִיאָה, מְקוֹם עֲלִיַּת הַתּוֹרָה וְהַמִצְוֹת הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים אֲשֶׁר בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ מַמָּשׁ. אֲבָל בְּלָאו הָכִי נָמֵי עוֹלִים לְעוֹלָם הַיְּצִירָה, עַל יְדֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ טִבְעִיִּים הַמְּסֻתָּרִים בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בַּאֲרִיכוּת.

ספר התניא - מאת כ"ק אדמו"ר רבי שניאור זלמן