מסילת ישרים - בדרך קניית הזהירות פרק ד' חלק ד'

ובפרק הכל חייבין (חגיגה ה, א) אמרו: "רבי יוחנן כד הווה מטי להאי קרא הווה בכי: וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר וגו' (מלאכי ג, ה) עבד ששוקלים עליו קלות כחמורות - תקנה יש לו?". ובוודאי שאין כוונת המאמר שיהיה העונש על שתיהן אחד, כי הקדוש ברוך הוא אינו משלם אלא מידה כנגד מידה. אמנם העניין הוא, שלעניין משקל המעשים כך עולות בכף הקלות כמו החמורות, כי לא ישכיחו החמורות את הקלות, ולא יעלים הדיין עינו מהם כלל, כאשר לא יעלים מהחמורות, אלא על כולם ישגיח ויפקח בהשוואה אחת לדון כל אחד מהם ולהעניש אחר כך על כל אחד כפי מה שהוא. והוא מה ששלמה המלך עליו השלום אומר (קהלת יב, יד): "כי את כל מעשה האלוהים יביא במשפט וגו'". כי כאשר אין הקדוש ברוך הוא מניח מלשכוח כל מעשה רע קטן כמות שהוא, כן לא יניח מלשפוט ולהוכיח כל מעשה רע קטן כמות שהוא. ולהוציא מלב הרוצים להתפתות ולחשוב שלא יעלה האדון ברוך הוא בדיניו הדברים הקלים ולא ייקח חשבון עליהם, אלא כללא הוא (בבא קמא נ, א): "כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יותרו מעוהי" וכן אמרו (חגיגה טז, א): "אם אומר לך יצר הרע חטא, והקדוש ברוך הוא מוחל לך, אל תשמע לו", וזה דבר פשוט ומבורר, כי הנה אל אמת ה', והוא מה שאמר משה רבנו עליו השלום (דברים לב, ד): "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול וגו'", כי כיוון שהקדוש ברוך הוא רוצה במשפט, הנה כך הוא עובר על המשפט המעלים את העין מן הזכות כמו מן החובה. על כן אם משפט הוא רוצה, צריך שיתן לכל איש כדרכיו וכפרי מעלליו בתכלית הדקדוק בין לטוב בין למוטב. והיינו: "אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא", שפרשו ז"ל: "לצדיקים ולרשעים", כי כך היא המידה, ועל הכל הוא דן, ועל כל חטא הוא מעניש, ואין להימלט.

לצפייה בשיעור: