מסילת ישרים - בבאור מדת הזריזות פרק ו' חלק א'
אחר הזהירות יבוא הזריזות, כי הזהירות סובב על ה"לא תעשה" והזריזות על ה"עשה", והיינו "סור מרע - ועשה טוב". וענינו של הזריזות מבואר, שהוא ההקדמה למצוות ולהשלמת עניינם. וכלשון הזה אמרו ז"ל: "זריזים מקדימים למצוות". (פסחים ד, א) וזה, כי כמו שצריך פקחות גדולה והשקפה רבה לינצל ממוקשי היצר, ולימלט מן הרע שלא ישלוט בנו להתערב במעשינו, כן צריך פקחות גדולה והשקפה לאחוז במצוות ולזכות בהן, ושלא תאבדנה ממנו. כי כמו שמסבב ומשתדל היצר הרע בתחבולותיו להפיל את האדם במכמורות החטא, כן משתדל למנוע ממנו עשיית המצוות ולאבדם ממנו. ואם יתרפה ויתעצל ולא יתחזק לרדוף אחריהם ולתמוך בם, יישאר נעור וריק מהם בוודאי. ותראה כי טבע האדם כבד מאוד, כי עפריות החומריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח ומלאכה. ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר עצמו נגד טבעו עצמו, ויתגבר ויזדרז. שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, וודאי הוא שלא יצליח, והוא מה שאמר התנא: "הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים", (אבות ה, כ) וכן מנו חז"ל (ברכות לב, ב) בדברים הצריכים חיזוק: תורה ומעשים טובים. ומקרא מלא הוא (יהושע א, ו): "חזק ואמץ מאוד לשמר לעשות ככל התורה אשר ציווך משה עבדי", כי חיזוק גדול צריך למי שרוצה לכפות הטבע אל הפכו.
לצפייה בשיעור: