מסילת ישרים - בפרטי מידת הנקיות פרק יא' חלק ג'
מסילת ישרים - בפרטי מידת הנקיות פרק יא' חלק ג' ראה נא בעניין ההונאה, כמה נקל הוא לאדם להתפתות וליכשל, כאשר לכאורה יראה לו שראוי הוא להשתדל ליפות סחורתו בעיני האנשים ולהשתכר ביגיע כפיו, לדבר על לב הקונה למען יתרצה לו, ויאמרו על כל זה: "יש זריז ונשכר" "ויד חרוצים תעשיר", אמנם אם לא ידקדק וישקול מעשיו הרבה, הנה תחת חיטה יצא חוח, כי יעבור ונכשל בעוון ההונאה אשר הוזהרנו עליה, (ויקרא כה): "לא תונו איש את עמיתו", ואמרו ז"ל אפילו לרמות את הגוי אסור, וקרא כתיב (צפניה ג'): "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשום תרמית". וכן אמרו (בבא מציעא ס'): "אין מפרכסין את הכלים הישנים שיראו כחדשים", "אין מערבין פירות בפירות, אפילו חדשים בחדשים, אפילו סאה בדינר ואפילו יפה דינר וטרסית לא יערוב וימכרם סאה בדינר". כל עושי אלה כל עושי עוול (דברים כ"ה), וקרוי חמישה שמות: עוול, שנאוי, משוקץ, חרם, תועבה. עוד אמרו ז"ל (בבא קמא קי"ט): "כל הגוזל את חברו אפילו שווה פרוטה, כאילו נוטל נפשו ממנו". הרי לך חומר העוון הזה אפילו בשיעור מועט. ואמרו עוד (תענית ז'): "אין הגשמים נעצרים אלא בעוון גזל". ועוד אמרו (ויקרא, רבה ל"ג): "קופה מלאה עוונות, מי מקטרג בראש כולם? - גזל". ודור המבול נחתם גזר דנם אלא על הגזל (סנהדרין ק"ח). ואם תאמר בלבבך: ואיך אפשר לנו שלא להשתדל במשאנו ומתננו לרצות את חברנו על המקח ועל שוויו? חילוק גדול יש בדבר, כי כל מה שהוא להראות את הקונים אמיתת טוב החפץ ויופיו, הנה ההשתדלות ההוא טוב וישר, אך מה שהוא לכסות מומי חפצו אינו אלא הונאה ואסור. וזה כלל גדול באמונת המשא והמתן. לא אומר מעניין המידות, שהרי בפירוש כתוב בהם: "תועבת ה' אלוהיך כל עושה אלה. ואמרו (בבא בתרא פ"ח): "קשה עונשן של מידות מעונשן של עריות וכו'", ואמרו (שם): "הסיטון מקנח מידותיו אחת לשלושים יום". וכל כך למה? כדי שלא יְחַסְּרוּ בלא דעת ולא ייענש. כל שכן עוון הרבית שגדול הוא כופר באלוהי ישראל חס ושלום ואמרו ז"ל על פסוק (יחזקאל י"ח): "בנשך נתן ותרבית לקח חיה לא יחיה", שאינו חי לתחיית המתים, כי הוא ואבק שלו משוקץ ומתועב בעיני ה'. ואיני רואה צורך להאריך בזה, שכבר אימתו מוטלת על כל איש ישראל. אמנם כללו של דבר, כמו שחמדת הממון רבה, כן מכשלותיו רבים, וכדי שיהיה האדם נקי מהם באמת, עיון גדול ודקדוק רב צריך לו. ואם נקה ממנו ידע שהגיע כבר למדריגה גדולה, כי רבים יתחסדו בענפים רבים מענפי החסידות, ובעניין שנאת הבצע לא יכלו להגיע אל מחוז השלמות. הוא מה שאמר צופר הנעמתי לאיוב (איוב י"א): "אם און בידך הרחיקהו, ואל תשכן באוהלך עוולה, כי אז תשא פניך ממום והיית מוצק ולא תירא". והנה דיברתי עד הנה מפרטי מצווה אחת מן המצוות, וכפרטי חילוקים אלה וודאי שנמצאים בכל מצווה ומצווה, אמנם אינני מזכיר אלא אותם שרגילים רוב בני האדם לכשל בהם.
לצפייה בשיעור: