חינוך ילדים
חינוך ילדים - ילדינו פיקדון בידינו
חינוך ילדים - דרך ארץ קדמה לתורה א'
חינוך ילדים - דרך ארץ קדמה לתורה ב'
חינוך ילדים - דרך ארץ קדמה לתורה ג'
חינוך ילדים - דרך ארץ קדמה לתורה ד'
חינוך ילדים - דרך ארץ קדמה לתורה ה'
חינוך ילדים - דרך ארץ קדמה לתורה ו'
חינוך ילדים - דרך ארץ קדמה לתורה ז'
חינוך ילדים
ילדנו פיקדון של בורא עולם
הנקודה המרכזית והבסיסית בחינוך ילדים היא חשיבות העניין. ישנם אנשים שמשקיעים המון כוחות, זמן וכסף בהרבה תחומים ואינם מוצאים לנכון להשקיע בחינוך למרות שזה יותר מסובך מלהיות נהג או טייס.
ה' אוהב ומחבב מאוד את אברהם אבינו ע"ה, למה? עשרה ניסיונות קשים זה מזה נתנסה אברהם אבינו. כבשן האש, אבימלך, רעב, ירידה למצרים... עד הניסיון העשירי הקשה מכולם - עקידת יצחק.
ובכל זאת החיבה והאהבה היא בגלל החינוך השורשי והאמיתי שנתן לבניו, דרך שימשיכו בה עם ישראל עד סוף הדורות.
באבות דרבי נתן מובא שהילדים הם פיקדון של בורא עולם בידינו וצריך לשמור על הפיקדון ולהחזירו בבוא העת נקי, שלם וטהור כמו שקיבלנו.
כללי החינוך צריכים להיות כפי רצונו של בעל הפיקדון - בורא עולם שנתן לנו את התורה והשאיר בה הוראות מפורטות איך לחנך את ילדינו ולשמור על הפיקדון כפי שקיבלנו. הבה נשתדל בכך ע"י שנשקיע בתחום חשוב ונכבד זה.
חינוך ילדים - דרך ארץ קדמה לתורה א'
לאחר שהבנו והפנמנו (מסרטון א') שילדים הם פיקדון של בורא עולם בידינו ואנו צריכים לשמור עליהם איך שבעל הפיקדון רוצה, דהיינו על פי התורה, נתקדם שלב נוסף קדימה.
חז"ל מלמדים אותנו שילד קטן המתחיל ללמוד תורה מלמדים אותו חומש ויקרא שהוא החומש הכי קשה לנו להבנה כיון שהוא עוסק בטומאה וטהרה. הילדים, כיון שהם טהורים יבואו ויעסקו בטהרה.
אבל יש עוד פירוש נפלא לעניין זה והוא עניין של דרך ארץ שקדמה לתורה. את זה נלמד בסרטון שלפנינו.
חינוך ילדים – דרך ארץ קדמה לתורה חלק ב'
אחרי שהבנו שבתחילת חינוכו של הילד עלינו לחנכו לדרך ארץ, מוטל עלינו כהורים התפקיד העיקרי לחנכו לזה, כיון שבמוסדות החינוך משקיעים בעיקר בלימוד ואת הדרך ארץ ילמד הילד בעיקר בבית.
אנו מוצאים את הפיצול של הטוב והרע אצל יעקב ועשו. שניהם גדלו באותם תנאים, באותו בית, לאותם הורים ובכל זאת אחד יצא טוב ואחד רע.
יעקב אבינו זכה להיות האדם השלם, האדם שבמרכבה העליונה "איש תם יושב אוהלים" סוד הפנימיות.
לעומתו עשו "איש יודע ציד איש שדה" סוד החיצוניות, תמיד בחוץ.
יעקב אבינו איש חלק ועשו איש שעיר. שעיר הוא הסתבכות, הכל נתפס בו.
אם הילד יושב אוהלים, גדל בשימת דגש על הפנימיות הכל הולך חלק. אבל אם הוא איש שדה, שם דגש על החיצוניות הכל יסתבך אצלו.
אדם הוא תרכובת של בהמה ומלאך והעבודה שלנו בחינוך הילדים הוא לחזק, לגדל, לרומם את המלאך שבילד ולהחליש את הבהמיות שבו.
חינוך ילדים – דרך ארץ קדמה לתורה חלק ג'
החיים שלנו מתחילים כשאנחנו 50% מלאך ו 50% בהמה כמו שנאמר (איוב יא', יב') "עיר פרא אדם יולד".
העבודה שלנו שלא נהיה בהמיים אלא מלאכים. ע"י בלימת התפשטות הבהמיות ובעזרת התורה והמצוות ביד האדם לקדש את עצמו כל הזמן עד שיגיע לתכלית הקדושה.
אחרי חטא עץ הדעת נתקלל האדם שיאכל את עשב השדה כמו הבהמות אבל האדם הצטער מזה מאוד ואמר "אני וחמורי נאכל באבוס אחד?" הקב"ה החליף לו את הקללה וגזר "בזיעת אפיך תאכל לחם". האדם מעדיף לטרוח קשה עבור פרנסתו ובלבד שיאכל כבן אדם ולא כבהמה.
זהו שכתוב בהלכות דרך ארץ: אתה בן אדם, אל תתנהג כמו שבא לך, כמו שמתחשק לך וכו', עליך לחשוב כל הזמן על הזולת, על מעמדך ועל תפקידך בבריאה ולהתנהג בהתאם לזה.
הרמב"ם כותב לנו על הנהגתם של תלמידי חכמים איך ילכו, יתלבשו, ידברו, ירוצו וכו'. מה זה חשוב כל כך איך אדם הולך או אוכל או מתלבש? אלא שהיסוד הוא שאדם חייב כל הזמן להפגין שהוא בן אדם. יש צורת הליכה, ישיבה, אכילה, דיבור וכו' לבן אדם ולכל זה קוראים הלכות דרך ארץ. בלי זה אתה לא בן אדם ואין אפילו התחלת חינוך.
חינוך ילדים – דרך ארץ קדמה לתורה חלק ד'
למה הסבא מקלם זצ"ל (הרב שמחה זיסל) מגדולי המחנכים הוציא פעם אחת בחור מהישיבה ושלחו הביתה? רבי ירוחם ממיר כשראה סוס שוכב באמצע הכביש ומחכך את גבו כשרגליו מונפות כלפי מעלה שאל: האם כדאי לקנא בסוס שעושה ככל העולה על רוחו? האם אנו כבני אדם יכולים לעשות מה שבא לנו?
היסוד הוא שצריך להתיחס ולהתחשב במה שכתוב בשילוט בכביש, ברחוב, בגינה וכו'. אם כתוב "אין כניסה" אז לא נכנסים. אם כתוב "שקט בבקשה" חייבים לשמור על השקט ואם כתוב "לא לעשן" לא מעשנים.
מצער מאוד לראות ילדים (לפעמים גם מבוגרים) שחינכו אותם לדקדק במצוות קלה כבחמורה, להזהר במאכלות אסורות וכו' אבל הזניחו את החינוך לדרך ארץ ולסדר. ילדים אלו לבסוף יוצאים קרחים מכאן ומכאן כי אם אין דרך ארץ אזי חסר את היסודות לבניין והכל מתמוטט לבסוף.
לעשות מה שבא לי, מה שמתחשק לי, מה שנוח לי וכו' זה מפתח את החלק הבהמי שבאדם. כשזורקים לכלוך לרחוב איפה שבא לי זה נראה כאילו בעל חיים אכל כאן. התנהגות זו מדכאת את המלאך שבאדם.
האבן עזרא כותב שנזיר שקיבל על עצמו לא לשתות יין שלושים יום מקבל כתר לראשו כיון שהוא משליט את המלאך שבו על הבהמה שבו.
כשהתורה אומרת "לא תיקום ולא תיטור ולא תשנא ולא תונו" וכו' היא רוצה שהאדם ישלוט על הבהמיות שבו. כל התורה בנויה על גדרות ועל אין כניסה..
חינוך ילדים – דרך ארץ קדמה לתורה חלק ה'
כשהתורה מדגישה את ההבדלים בין יעקב לעשו היא כותבת שיעקב איש תם יושב אוהלים. לעומתו עשו איש ציד איש שדה. השדה, כלומר החוץ מאפשר התפרקות ולהוציא לפועל את הבהמיות שבאדם. עצם היציאה לחוץ, למרחבים, לשטחים הריקים מאפשרים ומעודדים השתוללות. החיות הטורפות נקראות חיות בר כי מקומן ביער, בחוץ,לעומת האדם שמקומו בפנים. בית פרושו מחיצות וקירות שמגבילים את האדם. בבית האדם נמצא תחת השגחה. מאידך איש שדה תמיד בחוץ כי שם לא מסתכלים, לא משגיחים ולא מפקחים עליו. בחוץ אפשר לרוץ, להשתולל, להתפרק וכו'.
צריך לחנך את הילדים שבכל מצב יהיו יושבי אוהלים, אנשי מנוחה, רגועים ומסודרים, בנחת, שלווה, אצילות ומידות טובות. דוד המלך ממשיל את הצדיק לעץ שתול על פלגי מים שנמצא תמיד במקום אחד, שתול באותו מקום, תמיד במנוחה. לעומתו הרשע הוא כמוץ אשר תדפנו רוח, פעם פה ופעם שם, אף פעם הוא לא במנוחה ולא בישוב הדעת.
חינוך ילדים – דרך ארץ קדמה לתורה חלק ו'
רבי ישראל מסלנט ניסח 10 כללים להתנהגות נאותה ולא כתב שם על תפילה, לימוד תורה או יראת שמיים, אלא על סדר וניקיון וכו'. ללמדנו שזהו היסוד של האדם, סדר, ניקיון, שלווה, מנוחה וכו'. תפקידנו בחינוך להפוך את הילדים לאנשי מנוחה. לא להשתוללות , לא להתפרקות, לא לקפיצות, צווחות, צרחות וכו' כך יגדלו כאנשים רגועים ונינוחים.
נכון שקשה לאמא שהילדים בבית המון שעות וזה גוזל ממנה המון כוחות הגוף והנפש ואולי הייתה מעדיפה ללכת לנוח ולשלוח אותם למטה לרחוב, אבל צריך לדעת שעבור השקט הזה יצטרכו ההורים לשלם מחיר כבד שאינו משתלם. יש לנו המון כוחות וצריך לדעת איך לחלק אותו בצורה נכונה. מה חשוב יותר ומה פחות. לימוד תורה הוא ערך עליון ולא יתכן שאדם ישקיע את כל הכוחות בעבודה ובקניות וכו' ובסוף לא ישאר לו כח ללימוד התורה ולטיפול בילדים. כמו שלא עוברים על פס לבן בכביש, כך אסור שיעבור יום בלי לימוד תורה, בלי שנקדיש זמן לזוגיות ולחינוך ילדנו. אשה לא תבזבז את כל הכוחות שלה בעבודה או בבישולים וכו' כדאי לה לשמור את הכוחות בעיקר לבעל ולילדים.
חינוך ילדים – דרך ארץ קדמה לתורה חלק ז'
היום אנו מסכמים את הנושא שלנו "דרך ארץ קדמה לתורה" . כדי שילדנו יהיו בעלי דרך ארץ ומידות טובות עלינו להחזיק אותם בבית כמה שיותר. עלינו להשגיח על הילדים מהדברים השליליים של הרחוב, עם מי הם יוצאים, למי הם מתחברים וכו'. לא לשכוח שגם משה רבנו לא נכנס לאוהל מועד רק אחרי שקיבל רשות. ההורים צריכים להוות דוגמא אישית. אם הילדים רואים ושומעים איך ההורים מתנהגים להיפך ממה שהם מחנכים, הילדים ימרדו בחינוך הזה ובהורים. צריך להדריך אותם איך יורדים במדרגות, איך מתלבשים, איך מדברים וכו' ובזה נהפוך אותם לבני אדם. לא כדאי לאפשר לילד להסתובב עם האופניים בשכונה הרבה זמן בלי בקרה וכו'.
צריך לשים לב שלפעמים הילד מתנהג בצורה שלילית ממה שמקובל וזה נובאה מכך שהילד זקוק ליחס או תשומת לב והתנהגותו הלא תקינה היא למעשה קריאת "הצילו" כדאי להתעניין איך הוא מתנהג בכיתה או בגן. אם שם הוא בסדר כנראה שהבעיה בבית ואם גם שם הוא לא בסדר כנראה יש לילד בעיה קלינית וצריך לפנות לגורמים המקצועיים לטפל בהתאם.
כשהילד בא עם תעודה ובצד ימין מופיעים הישגיו הלימודיים ובצד שמאל הליכות והתנהגות, מאוד מומלץ לשים דגש ולעשות עניין גדול מהצד השמאלי בנוכחות הילדים ורק אחר כך לעבור לצד הימני כיוון שדרך ארץ קדמה לתורה.
יהי רצון שנזכה לגדל ילדנו לדרך ארץ, מידות טובות, תורה ויראת שמיים מתוך נחת, סבלנות ומרגוע ונזכה לראות בשמחתם ובחופתם אמן כן יהי רצון.