זוגיות - איזון בין ביקורות למחמאות חלק ב'
חכמינו ז"ל אומרים "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו". יש כאן מסר מאלף והרבה ענינים בחיי היום יום שלנו. המסר יכול להיות בין רב לתלמיד, שהרב לא ידחה יותר מדי תלמיד שסרח אלא יקרבנו ביד ימין, דהינו שהקרבה תהיה הרבה יותר חזקה מהדחייה. הוא הדין בחינוך ילדים שלא נדחה יותר מדי, כלומר שלא נוכיח קשה מדי, לא נומר ביקורות נוקבות וכדומה. להיפך, המחמאות והקרבה צריכים להיות יותר חזקים מההרחקה. אם הדברים נכונים לגבי רב ותלמיד, הורה וילד, על אחת כמה וכמה הדבר נחוץ, חיוני וחשוב לאין ערוך בחיי הזוגיות. במלחמת האזרחים בארה"ב היה גנרל מפורסם בצבא הצפון בשם בורנסייד. הוא איש צבא מצליח ומזהיר אך הייתה לו טעות אחת שכמעט שינתה את פני ההסטוריה. הוא היה נכנס במלוא הכוח והעוצמה לכל זירה ולכל מערכה במלחמה. באחת המערכות נגד צבא הדרום ניגפו יותר מעשרת אלפים מחייליו אך הוא התעקש והמשיך קדימה עד שהגיעה ההוראה מגבוה מהגנרל גרנט לסגת. גרנט הבין שלא לכל מערכה צריכים להיכנס. פעמים שצריך לסגת כדי לשמור כוחות לקרב הבא. הלקח שעלינו להפיק מסיפור זה לחיי הנישואין שלנו הוא שלא חייבים תמיד לצאת לבירור או לחיפוש האמת. לא כל טעות או חיסרון חייבים לעבור תחת שבט הביקורת. ברוב הפעמים עדיף לבלוע את מה שרוצים להוציא מהפה. כמה בתים בישראל נהרסו ונהרסים בגלל הביקורת? כמה ילדים נהפכים ליתומים בחיי הוריהם בגלל כישלון חיי הנישואין של הוריהם? רבותי! בואו נתחיל לחלק מחמאות ונציל את הבית ואת הזוגיות שלנו.
לצפייה בשיעור: