top of page

ספר התניא

תניא - פרק יא' חלק א'

תניא - פרק יא' חלק ב'

תניא - פרק יב' חלק א'

תניא - פרק יב' חלק ב'

תניא - פרק יב' חלק ג'

תניא - פרק יג' חלק א'

תניא - פרק יג' חלק ב'

תניא - פרק יג' חלק ג'

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק יא' חלק א' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וְזֶה לְעֻמַּת זֶה, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ לְעֻמַּת צַדִּיק וְרַע לוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהַטּוֹב שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית שֶׁבְּמֹחוֹ וּבֶחָלָל הַיְּמָנִי שֶׁבְּלִבּוֹ כָּפוּף וּבָטֵל לְגַבֵּי הָרַע מֵהַקְּלִפָּה שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי. וְזֶה מִתְחַלֵּק גַּם כֵּן לְרִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת חֲלוּקוֹת בְּעִנְיַן כַּמּוּת וְאֵיכוּת הַבִּטּוּל וּכְפִיפַת הַטּוֹב לָרַע חַס וְשָׁלוֹם. יֵשׁ מִי שֶׁהַכְּפִיפָה וְהַבִּטּוּל אֶצְלוֹ מְעַט מִזְּעֵר, וְאַף גַּם זֹאת אֵינוֹ בִּתְמִידוּת וְלֹא תָּדִיר לִפְרָקִים קְרוֹבִים, אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקִים מִתְגַבֵּר הָרַע עַל הַטּוֹב וְכוֹבֵשׁ אֶת הָעִיר קְטַנָּה הוּא הַגּוּף, אַךְ לֹא כֻּלּוֹ אֶלָּא מִקְצָתוֹ לְבַד, שֶׁיִּהְיֶה סָר לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְנַעֲשֶׂה לוֹ מֶרְכָּבָה וּלְבוּשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת לְבוּשֶׁיהָ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, דְּהַיְנוּ אוֹ בְּמַעֲשֶׂה לְבַד, לַעֲשֹוֹת עֲבֵרוֹת קַלּוֹת וְלֹא חֲמוּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם. אוֹ בְּדִבּוּר לְבַד, לְדַבֵּר אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע וְלֵצָנוּת וּכְהַאי גַּוְנָא. אוֹ בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד, הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה הַקָּשִׁים מֵעֲבֵרָה. וְגַם אִם אֵינוֹ מְהַרְהֵר בַּעֲבֵרָה לַעֲשׂוֹתָהּ, אֶלָּא בְּעִנְיַן זִוּוּג זָכָר וּנְקֵבָה בָּעוֹלָם, שֶׁעוֹבֵר עַל אַזְהָרַת הַתּוֹרָה "וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע", שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בַּיּוֹם כו', אוֹ שֶׁהִיא שְׁעַת הַכֹּשֶׁר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְהוּא מְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, כְּדִתְנַן בְּאָבוֹת: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה כו' וּמְפַנֶּה לִבּוֹ כו', שֶׁבְּאַחַת מִכָּל אֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן נִקְרָא רָשָׁע בָּעֵת הַהִיא, שֶׁהָרַע שֶׁבְּנַפְשׁוֹ גּוֹבֵר בּוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּגוּפוֹ וּמַחֲטִיאוֹ וּמְטַמְּאוֹ. וְאַחַר כָּךְ גּוֹבֵר בּוֹ הַטּוֹב שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, וּמִתְחָרֵט וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה מֵה', וַה' יִסְלַח לוֹ אִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה הָרְאוּיָה עַל פִּי עֲצַת חֲכָמֵינוּ זַ"ל בִּשְׁלֹשָׁה חִלּוּקֵי כַּפָּרָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.

 

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק יא' חלק ב' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וְיֵשׁ מִי שֶׁהָרַע גּוֹבֵר בּוֹ יוֹתֵר וּמִתְלַבְּשִׁים בּוֹ כָּל שְׁלֹשָׁה לְבוּשִׁים שֶׁל הָרַע, וּמַחֲטִיאוֹ בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת יוֹתֵר וּבְעִתִּים קְרוֹבִים יוֹתֵר, אַךְ בֵּינְתַיִם מִתְחָרֵט וּבָאִים לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה מִבְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבְּנַפְשׁוֹ שֶׁמִּתְגַּבֵּר קְצָת בֵּינְתַיִם, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ הִתְגַּבְּרוּת כָּל כָּךְ לְנַצֵּחַ אֶת הָרַע לִפְרֹשׁ מֵחֲטָאָיו לְגַמְרֵי לִהְיוֹת מוֹדֶה וְעוֹזֵב, וְעַל זֶה אָמְרוּ רַזַ"ל: רְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטוֹת, שֶׁהֵם רֹב הָרְשָׁעִים שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת טוֹב בְּנַפְשָׁם עֲדַיִן.  אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְחָרֵט לְעוֹלָם וְאֵין בָּאִים לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה כְּלָל נִקְרָא רָשָׁע וְרַע לוֹ, שֶׁהָרַע שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר בְּקִרְבּוֹ, כִּי גָּבַר כָּל כָּךְ עַל הַטּוֹב, עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִקִּרְבּוֹ וְעוֹמֵד בִּבְחִינַת מַקִּיף עָלָיו מִלְּמַעְלָה. וְלָכֵן אָמְרוּ רַזַ"ל: אַכָּל בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא.

 

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק יב' חלק א' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וְהַבֵּינוֹנִי הוּא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין הָרַע גּוֹבֵר כָּל כָּךְ לִכְבֹּשׁ אֶת הָעִיר קְטַנָּה, לְהִתְלַבֵּשׁ בַּגּוּף לְהַחֲטִיאוֹ. דְּהַיְנוּ שֶׁשְּׁלֹשֶׁת לְבוּשֵׁי נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁמִּצַּד הַקְּלִפָּה, אֵין גּוֹבְרִים בּוֹ עַל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית לְהִתְלַבֵּשׁ בַּגּוּף, בַּמֹּחַ וּבַפֶּה וּבִשְׁאָר רְמַ"ח אֵבָרִים לְהַחֲטִיאָם וּלְטַמְּאָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק שְׁלֹשָׁה לְבוּשֵׁי נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית הֵם לְבַדָּם מִתְלַבְּשִׁים בַּגּוּף, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיָ"ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה. וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה מִיָּמָיו וְלֹא יַעֲבֹר לְעוֹלָם, וְלֹא נִקְרָא עָלָיו שֵׁם רָשָׁע אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת וְרֶגַע אֶחָד כָּל יָמָיו. אַךְ מַהוּת וְעַצְמוּת נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית, שֶׁהֵן עֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ, לֹא לָהֶן לְבַדָּן הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעִיר קְטַנָּה, כִּי אִם בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים, כְּמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, שֶׁהִיא שְׁעַת מוֹחִין דְּגַדְלוּת לְמַעְלָה, וְגַם לְמַטָּה הִיא שְׁעַת הַכֹּשֶׁר לְכָל אָדָם, שֶׁאָז מְקֻשָּׁר חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁלּוֹ לַה' לְהַעֲמִיק דַּעְתּוֹ בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּלְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ בֶּחָלָל הַיְּמָנִי שֶׁבְּלִבּוֹ, לְדָבְקָה בּוֹ בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ מֵאַהֲבָה, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן הַמְּבֹאָר בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּאוֹרַיְתָא. וּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ שֶׁהֵן מִדְּרַבָּנָן, הֵן הֲכָנָה לְקִיּוּם הַקְּרִיאַת שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאָז הָרַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי כָּפוּף וּבָטֵל לַטּוֹב, הַמִּתְפַּשֵּׁט בֶּחָלָל הַיְּמָנִי מֵחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת שֶׁבַּמֹּחַ הַמְּקֻשָּׁרִים בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. אֲבָל אַחַר הַתְּפִלָּה בְּהִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הָרַע חוֹזֵר וְנֵעוֹר בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה לְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְתַעֲנוּגָיו

 

בספר התניא - ספר של בינונים - פרק יב' חלק ב' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

רַק מִפְּנֵי שֶׁלֹּא לוֹ לְבַדּוֹ מִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעִיר, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵבְרֵי הַגּוּף בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה מַמָּשׁ, לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה אֵיךְ לְמַלֹּאת תַּאֲוַת לִבּוֹ. כִּי הַמֹּחַ שַׁלִּיט עַל הַלֵּב [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת פִּינְחָס] בְּתוֹלַדְתּוֹ וְטֶבַע יְצִירָתוֹ, שֶׁכָּךְ נוֹצַר הָאָדָם בְּתוֹלַדְתּוֹ, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל בִּרְצוֹנוֹ שֶׁבְּמֹחוֹ לְהִתְאַפֵּק וְלִמְשֹׁל בְּרוּחַ תַּאֲוָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁלֹּא לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, וּלְהָסִיחַ דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי מִתַּאֲוַת לִבּוֹ אֶל הַהֵפֶךְ לְגַמְרֵי. וּבִפְרָט אֶל צַד הַקְּדֻשָּׁה, כְּדִכְתִיב: "וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ". פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהָאוֹר יֵשׁ לוֹ יִתְרוֹן וּשְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה עַל הַחֹשֶׁךְ, שֶׁמְּעַט אוֹר גַּשְׁמִי דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ שֶׁנִּדְחֶה מִמֶּנּוּ מֵאֵלָיו וּמִמֵּילָא, כָּךְ נִדְחֶה מִמֵּילָא סִכְלוּת הַרְבֵּה שֶׁל הַקְּלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי [כְּמַאֲמַר רַזַ"ל: "...אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת" וכו'], מִפְּנֵי הַחָכְמָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ, אֲשֶׁר רְצוֹנָהּ לִמְשֹׁל לְבַדָּהּ בָּעִיר וּלְהִתְלַבֵּשׁ בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשֶׁיהָ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל בְּכָל הַגּוּף כֻּלּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיָ"ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. 

וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נִקְרָא צַדִּיק כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁיִּתְרוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר לְאוֹר נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית עַל הַחֹשֶׁךְ וְסִכְלוּת שֶׁל הַקְּלִפָּה הַנִּדְחֶה מִמֵּילָא, אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשִׁים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְלֹא בְּמַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ עַל מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל הַקְּלִפָּה. כִּי מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמֵּהַקְּלִפָּה שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי לֹא נִדְחֶה כְּלָל מִמְּקוֹמוֹ בַּבֵּינוֹנִי אַחַר הַתְּפִלָּה, שֶׁאֵין רִשְׁפֵּי אֵשׁ אַהֲבַת ה' בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ בֶּחָלָל הַיְּמָנִי, כִּי אִם תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת, שֶׁהִיא אַהֲבָה הַטִּבְעִית שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן. וַאֲזַי יָכוֹל לִהְיוֹת סִכְלוּת הַכְּסִיל הָרַע בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, לְהִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה לְכָל עִנְיְנֵי גַּשְׁמִיּוּת עוֹלָם הַזֶּה, בֵּין בְּהֶתֵּר בֵּין בְּאִסּוּר חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ לֹא הִתְפַּלֵּל כְּלָל.

 

בספר התניא - ספר של בינונים - פרק יב' חלק ג' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

אֶלָּא שֶׁבִּדְבַר אִסּוּר אֵינוֹ עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ לַעֲשֹוֹת הָאִסּוּר בְּפֹעַל מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה הַקָּשִׁים מֵעֲבֵרָה יְכוֹלִים לִפְעֹל, לַעֲלוֹת לְמֹחוֹ וּלְבַלְבְּלוֹ מִתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּכְמַאֲמָר רַזַ"ל: שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת אֵין אָדָם נִצֹּל מֵהֶן בְּכָל יוֹם, הִרְהוּר עֲבֵרָה וְעִיּוּן תְּפִלָּה כו'. רַק שֶׁלָּזֶה מוֹעִיל הָרְשִׁימוּ בַּמּוֹחִין, וְיִרְאַת ה' וְאַהֲבָתוֹ הַמְּסֻתֶּרֶת בֶּחָלָל הַיְּמָנִי, לְהִתְגַּבֵּר וְלִשְׁלֹט עַל הָרַע הַזֶּה הַמִּתַּאֲוֶה תַּאֲוָה, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת לוֹ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה בָּעִיר לְהוֹצִיא תַּאֲוָתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵבְרֵי הַגּוּף, וַאֲפִלּוּ בַּמֹּחַ לְבַדּוֹ לְהַרְהֵר בָּרָע אֵין לוֹ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לְהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם בִּרְצוֹנוֹ שֶׁבְּמֹחוֹ, שֶׁיְּקַבֵּל בְּרָצוֹן חַס וְשָׁלוֹם הִרְהוּר זֶה הָרַע הָעוֹלֶה מֵאֵלָיו מֵהַלֵּב לַמֹּחַ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אֶלָּא מִיָּד בַּעֲלִיָּתוֹ לְשָׁם דּוֹחֵהוּ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וּמֵסִיחַ דַּעְתּוֹ מִיָּד שֶׁנִּזְכָּר שֶׁהוּא הִרְהוּר רַע, וְאֵינוֹ מְקַבְּלוֹ בְּרָצוֹן אֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בּוֹ בְּרָצוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן לְהעֲלוֹתוֹ עַל הַדַּעַת לַעֲשׂוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם אוֹ אֲפִלּוּ לְדַבֵּר בּוֹ. כִּי הַמְּהַרְהֵר בְּרָצוֹן נִקְרָא רָשָׁע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהַבֵּינוֹנִי אֵינוֹ רָשָׁע אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת לְעוֹלָם. 

וְכֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מִיָּד שֶׁעוֹלֶה לוֹ מֵהַלֵּב לַמֹּחַ אֵיזוֹ טִינָה וְשִׂנְאָה חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ אֵיזוֹ קִנְאָה אוֹ כַּעַס אוֹ קְפֵידָא וְדוֹמֵיהֶן, אֵינוֹ מְקַבְּלָן כְּלָל בְּמֹחוֹ וּבִרְצוֹנוֹ. וְאַדְּרַבָּה הַמֹּחַ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל בָּרוּחַ שֶׁבְּלִבּוֹ לַעֲשֹוֹת הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, לְהִתְנַהֵג עִם חֲבֵרוֹ בְּמִדַּת חֶסֶד וְחִבָּה יְתֵרָה מוּדַעַת לוֹ, לִסְבֹּל מִמֶּנּוּ עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן וְלֹא לִכְעֹס חַס וְשָׁלוֹם. וְגַם שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּם לוֹ כְּפָעֳלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא אַדְּרַבָּה לִגְמֹל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר לִלְמֹד מִיּוֹסֵף עִם אֶחָיו.

 

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק יג' חלק א' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

 

וּבָזֶה יוּבַן לְשׁוֹן מַאֲמַר רַזַ"ל: בֵּינוֹנִים זֶה וָזֶה שׁוֹפְטָן [פֵּרוּשׁ, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרַע], דִּכְתִיב: "כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ". וְלֹא אָמְרוּ זֶה וָזֶה מוֹשְׁלִים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזוֹ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לַיֵּצֶר הָרַע בָּעִיר קְטַנָּה אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה קַלָּה, נִקְרָא רָשָׁע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אֶלָּא הַיֵּצֶר הָרַע אֵינוֹ רַק עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל כְּמוֹ שׁוֹפֵט וְדַיָּן הָאוֹמֵר דַּעְתּוֹ בַּמִּשְׁפָּט, וְאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה פְּסַק הֲלָכָה כָּךְ לְמַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ עוֹד שׁוֹפֵט וְדַיָּן הַחוֹלֵק עָלָיו וְצָרִיךְ לְהַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמַּכְרִיעַ. כָּךְ הַיֵּצֶר הָרַע אוֹמֵר דַּעְתּוֹ בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב, וּמֵהַלֵּב עוֹלֶה לַמֹּחַ לְהַרְהֵר בּוֹ, וּמִיָּד חוֹלֵק עָלָיו הַשּׁוֹפֵט הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ הַמִּתְפַּשֵּׁט בֶּחָלָל הַיְּמָנִי שֶׁבַּלֵּב, מְקוֹם מִשְׁכַּן הַיֵּצֶר טוֹב. וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמַּכְרִיעַ, הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹזְרוֹ לְהַיֵּצֶר טוֹב, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל: "אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵין יָכוֹל לוֹ". וְהָעֵזֶר הִיא הַהֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר אוֹר ה' עַל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית לִהְיוֹת לָהּ יִתְרוֹן וּשְׁלִיטָה עַל סִכְלוּת הַכְּסִיל וְיֵצֶר הָרַע, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. 

אַךְ מֵאַחַר שֶׁהָרַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בַּבֵּינוֹנִי הוּא בְּתָקְפּוֹ כְּתוֹלַדְתּוֹ לְהִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה לְכָל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא נִתְבַּטֵּל בְּמִעוּט לְגַבֵּי הַטּוֹב וְלֹא נִדְחָה מִמְּקוֹמוֹ כְּלָל, רַק שֶׁאֵין לוֹ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּאֵבָרֵי הַגּוּף, מִפְּנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹמֵד לִימִין אֶבְיוֹן וְעוֹזֵר וּמֵאִיר לַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, לָכֵן נִקְרָא כְּרָשָׁע, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל: "אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה הֱיֵה בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע". וְלֹא רָשָׁע מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ לְבֵינוֹנִי, וְלֹא לְהַאֲמִין לְהָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָרַע שֶׁבּוֹ נִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הַטּוֹב, שֶׁזּוֹ מַדְרֵגַת צַדִּיק, אֶלָּא יִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ שֶׁל הָרַע הוּא בְּתָקְפּוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי כְּתוֹלַדְתּוֹ, וְלֹא חָלַף וְהָלַךְ מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, וְאַדְּרַבָּה נִתְחַזֵּק יוֹתֵר בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה.

 

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק יג' חלק ב' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וְאַף מִי שֶׁבְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וְיֶהְגֶּה בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה לִשְׁמָהּ, אֵין זוֹ הוֹכָחָה כְּלָל שֶׁנִּדְחָה הָרַע מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ הוּא בְּתָקְפּוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, רַק שֶׁלְּבוּשָׁיו שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית אֵינָן מִתְלַבְּשִׁים בַּמֹּחַ וְהַפֶּה וְהַיָּדַיִם וּשְׁאָר אֵבָרֵי הַגּוּף, מִפְּנֵי ה' שֶׁנָּתַן שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לַמֹּחַ עַל הַלֵּב. וְלָכֵן נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ מוֹשֶׁלֶת בְּעִיר קְטַנָּה, אֵבָרֵי הַגּוּף כֻּלָּם, שֶׁיִּהְיוּ לְבוּשׁ וּמֶרְכָּבָה לִשְׁלֹשֶׁת לְבוּשֶׁיהָ שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בָּהֶם, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיָ"ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה. אֲבָל מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית אֵין לָהּ שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה עַל מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית בַּבֵּינוֹנִי, כִּי אִם בְּשָׁעָה שֶׁאַהֲבַת ה' הִיא בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים, כְּמוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. וְאַף גַּם זֹאת הַפַּעַם אֵינָהּ רַק שְׁלִיטָה וּמֶמְשָׁלָה לְבַד, כְּדִכְתִיב: "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ", כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל וּכְשֶׁזֶּה קָם וכו'. שֶׁנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית מִתְאַמֶּצֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת עַל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית בִּמְקוֹר הַגְּבוּרוֹת, שֶׁהִיא בִּינָה, לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת אֵין סוּף בָּרוּךְ הוּא וּלְהוֹלִיד אַהֲבָה עַזָּה לַה' כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ בֶּחָלָל הַיְמָנִי שֶׁבְּלִבּוֹ, וְאָז אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחֲרָא שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי. אֲבָל לֹא נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי בַּבֵּינוֹנִי, אֶלָּא בַּצַּדִּיק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי", וְהוּא מוֹאֵס בָּרַע וְשֹוֹנְאוֹ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה וְהַמִּיאוּס, אוֹ שֶׁלֹּא בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. אֲבָל בַּבֵּינוֹנִי הוּא דֶּרֶךְ מָשָׁל כְּאָדָם שֶׁיָּשֵׁן, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וְלֵעוֹר מִשְׁנָתוֹ, כָּךְ הָרַע בַּבֵּינוֹנִי הוּא כְּיָשֵׁן בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָה שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בְּאַהֲבַת ה', וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל לִהְיוֹת חוֹזֵר וְנֵעוֹר. וְלָכֵן הָיָה רַבָּה מַחֲזִיק עַצְמוֹ כְּבֵינוֹנִי, אַף דְּלָא פָּסֵק פֻּמֵּהּ מִגִּירְסָא וּבְתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, בַּחֲפִיצָה וַחֲשִׁיקָה וּתְשׁוּקָה וְנֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה לַה' בְּאַהֲבָה רַבָּה כְּבִשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וְנִדְמֶה בְּעֵינָיו כְּבֵינוֹנִי הַמִּתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם, וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל: הַלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.

 

ספר התניא - ספר של בינונים - פרק יג' חלק ג' | הרב שמשון בן רחמים (במנולקר)

וְהִנֵּה מִדַּת אַהֲבָה זוֹ הָאֲמוּרָה בַּבֵּינוֹנִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית כו', הִנֵּה לְגַבֵּי מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים עוֹבְדֵי ה' בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵין בְּחִינַת אַהֲבָה זוֹ נִקְרֵאת בְּשֵׁם עֲבוֹדַת אֱמֶת כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁחוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת אַחַר הַתְּפִלָּה, וּכְתִיב: "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר". וְאַף עַל פִּי כֵן, לְגַבֵּי מַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִים נִקְרֵאת עֲבוֹדָה תַּמָּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁלָּהֶם, אִישׁ אִישׁ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ בְּמַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִים, וַהֲרֵינִי קוֹרֵא בְּאַהֲבָתָם שֶׁבִּתְפִלָּתָם גַּם כֵּן "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד", הוֹאִיל וּבְכֹחַ נַפְשָׁם הָאֱלֹהִית לַחֲזֹר וּלְעוֹרֵר בְּחִינַת אַהֲבָה זוֹ לְעוֹלָם, בְּהִתְגַּבְּרוּתָהּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם עַל יְדֵי הֲכָנָה הָרְאוּיָה לְכָל נֶפֶשׁ כְּפִי עֶרְכָּהּ וּמַדְרֵגָתָהּ. 

כִּי הִנֵּה מִדַּת אֱמֶת הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הַנִּקְרָא בְּרִיחַ הַתִּיכוֹן הַמַּבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, מֵרוֹם הַמַּעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין, וּבְכָל מַעֲלָה וּמַדְרֵגָה מַבְרִיחַ תּוֹךְ נְקֻדָּה הָאֶמְצָעִית, שֶׁהִיא נְקֻדַּת וּבְחִינַת מִדַּת אֱמֶת שֶׁלָּהּ. וּמִדַּת אֱמֶת הִיא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, וְאֵין לָהּ שִׁעוּר לְמַעְלָה עַד רוֹם הַמַּעֲלוֹת. וְכָל מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת שֶׁלְּמַטָּה הֵם כְּאַיִן לְגַבֵּי מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת שֶׁלְּמַעְלָה הֵן, [כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵ"ן שֶׁבְּחִינַת רֹאשׁ וּמוֹחִין שֶׁל מַדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת הֵן לְמַטָּה מִבְּחִינַת עִקְּבַיִם וְרַגְלֵי מַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת מֵהֶן, וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל: "רַגְלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כֻּלָּן"].

 

ספר התניא - מאת כ"ק אדמו"ר רבי שניאור זלמן

bottom of page